רש"י על עבודה זרה ס״ט א:ט׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על עבודה זרה ס״ט ע״א:ו׳ רש"י על עבודה זרה ס״ט ע״א:י״א »

9 הָיָה אוֹכֵל עִמּוֹ עַל הַשּׁוּלְחָן, וְהִנִּיחַ לְגִינִין עַל הַשּׁוּלְחָן וְלָגִין עַל הַדּוּלְבְּקִי, וְהִנִּיחוֹ וְיָצָא — מַה שֶּׁעַל הַשּׁוּלְחָן אָסוּר, שֶׁעַל הַדּוּלְבְּקִי מוּתָּר. וְאִם אָמַר לוֹ: הֱוֵי מוֹזֵג וְשׁוֹתֶה — אַף שֶׁעַל הַדּוּלְבְּקִי אָסוּר. חָבִיּוֹת פְּתוּחוֹת אֲסוּרוֹת, סְתוּמוֹת מוּתָּרוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּפְתַּח וְיִגּוֹף וְתִיגּוֹב.

פירוש רש"י על עבודה זרה ס״ט א:ט׳

9 דולבקי - משנויי"ר:

10 מה שעל השולחן אסור - דמימר אמר עובד כוכבים זה ישראל זה זמנני לאכול ולשתות ונגע:

11 שעל הדולבקי מותר - דאין מוכן לסעודה זו:

12 ואם אמר לו הוי מוזג ושותה - הואיל וחיזק את ידיו ברשות במקצת סמכא דעתיה ונגע בכוליה:

13 חביות פתוחות - שבבית אסורות:

14 סתומות מותרות - עד שישהא שיפתח ויגוף ויגוב וסתמא כרבן שמעון מדלא קתני שישתום:

« רש"י על עבודה זרה ס״ט ע״א:ו׳ רש"י על עבודה זרה ס״ט ע״א:י״א »